אוטובוס ללימוד נהיגה התקרב אתמול בצהריים אל קבוצת נשים שערכה תצפית מנצרת עילית לעבר נצרת. כשהתקרב, התברר להפתעת הנוכחות שמאחורי ההגה לא יושב תלמיד לנהיגה, אלא תלמידה. היא היתה מאופרת היטב ועטויה כיסוי ראש. "כשזה מתאים לאינטרס הגברי, הכל מותר והכל אפשרי", אמרה עאישה סידאווי מערערה, ממרכזות קבוצת "בת צפון", ארגון נשים יהודיות וערביות.

נהגת האוטובוס המתלמדת המחישה את מאבקן של הנשים שעמדו על המדרכה לתפוס את מקומן במרחב - שרובו המכריע גברי. סידאווי וחברותיה לקבוצה, שקיימו בסוף השבוע סמינר לרגל "יום האדמה", מסתייגות מהאופן שבו היום הזה מצוין על ידי גברים - בנאומים מיליטנטיים, שמתעלמים מההיבט האישי וממקומה של האשה באירועים.

"אני רוצה לא ללכת להפגנות יום האדמה, אבל המצפון לא נותן לי", אמרה סידאווי. "בראש התהלוכה צועדים גברים והם נואמים נאומים שבהם אני לא מוזכרת. לא האמא, לא האשה, לא המפגינה. איפה אנחנו הנשים? אנחנו הרי מחנכות אותם".

יום האדמה מצוין על ידי הציבור הערבי בישראל מאז 1976, אז נהרגו שישה אזרחים שמחו על הפקעת אדמות של ערבים על ידי המדינה. בארגון "בת צפון", פועלות נשים מאזור "המשולש" והגליל, שהחליטו להדגיש סדר יום אזרחי של שוויון בין אזרחי המדינה היהודים והערבים. יום האדמה מצוין על ידן זו השנה השישית.

הארגון יזם פעילות של בני נוער להעלת עדויות של נשים יהודיות וערביות תושבות האזור מ-1948 על הכתב. לדברי סידאווי, קיים קשר הדוק בין יום האדמה, לבין מה שקרה לציבור הערבי ב-1948. "יישובים שלמים הפכו ליישובים של פליטים פנימיים וההפקעות החלו. זה התפרץ רק ב-1976 אבל המדיניות נמשכת עד היום ואפשר לראות אותה במקומות רבים".

אתמול ערכה קבוצת הנשים סיור בנצרת ונצרת עלית. המדריך סיפר כי נצרת חנוקה מכל הצדדים על ידי יישובים יהודים, שחלקם הוקמו על אדמות שהופקעו מערבים. עם זאת, הוא ציין את התהליך הזוחל של מעבר ערבים למגורים בנצרת עילית, אשר תנאי המגורים בה טובים הרבה יותר. סידאווי, ילידת פורדיס, אמרה כי בכפר הולדתה אין לילדים גן שעשועים. "אין להם לאן ללכת", ציינה. "הם יכולים לשחק רק בבית, כי בכביש זה מסוכן. בבית שמיועד למשפחה אחת גרות היום שלוש".

לילי טראובמן, חברת קיבוץ מגידו ומראשי הארגון, הסבירה שהקבוצה מקימה מדי שנה "סוכת שלום" במגידו בחג הסוכות. יום האדמה נבחר משום שהוא יום חילוני שמציין הציבור הערבי. "הוא מסמל את מצבה של האוכלוסייה הפלשתינית בישראל", אמרה. "חשוב שהוא יצוין גם על ידי יהודים כי האירועים קרו כאן, לא במקום אחר. צריך שכל החברה הישראלית תעסוק בו".

אירועי "יום האדמה" התאפיינו במיעוט משתתפים, במיוחד בשתי התהלוכות המרכזיות בסכנין ובטייבה, אליהן הגיעו אלפים בודדים בלבד. יו"ר ועדת המעקב, שאווקי חטיב, ציין שמיעוט המשתתפים אינו סממן לכך שהאזרחים הערבים נטשו את "יום האדמה". לדבריו, במהלך השבוע האחרון התקיימו ביישובים רבים דיונים והרצאות אודות השלכות 'יום האדמה' על הציבור הערבי בישראל.

כ-1,000 חברי הפלג הדרומי של התנועה האיסלאמית ציינו אתמול את "יום האדמה" בשיקום בית הקברות המוסלמי בבאר שבע. ח"כ איברהים צרצור (רע"מ-תע"ל) הדגיש חשיבות המקום לתושבים המוסלמים ודרש לאפשר להם להשתמש במסגד המצוי בעיר העתיקה.

• בהכנת הידיעה השתתפו: ג'קי חורי ומיכל גרינברג