קואליצית נשים לשלום צודק פנתה לתנועת "אחותי", על מנת לקחת חלק בפרויקט ארצי בנושא השלום, לקיים פעילות בנושא השלום, בדרום הארץ עם קהל היעד של אחותי – נשים מזרחיות. בפרויקט זה יפעלו ארבעה ארגוני נשים באזורים שונים בארץ.

הצעות מסוג זה דורשות החלטה במוסדות האידיאלוגיים של התנועה, וכך היה. קיבלנו אור ירוק מהוועדה המנהלת וממועצת "אחותי" לפתח את הפרויקט. אילנה סוגבקר, חברת "אחותי" , פעילה ותיקה בתנועת השלום, לקחה על עצמה להוביל את הפרוייקט. אליה הצטרפו קבוצה של נשים פעילות שלום גם כן מהתנועה, אסתר עילם, רונית טימסית דגן ויונית מנצור שחר וקציעה עלון. במספר מפגשים גיבשנו ביחד תוכנית בסיס לפעילות בדרום, שהוצגה במפגש האידיאולוגי האחרון של "אחותי" והועמדה לדיון ברמה האידיאולוגית והמעשית.

במפגשים אלו, עלו לדיון סוגיות רבות בהקשר של מזרחיות ושלום. "אחותי" הוקמה בסמיכות לפרוץ האינתיפאדה השנייה, שהבואה לכדי משבר את המצב המדיני והכלכלי. עד לאחרונה, "אחותי" העלתה על סדר היום הציבור את מצבן הכלכלי של נשים מזרחיות, שהוא חלק מרכזי מחייהן. אולם, הבעיות הכלכליות כיום, הן חלק בלתי נפרד מהמצב המדיני, לכן מעורבותה של "אחותי" במצב המדיני הוא השלב הבא ההכרחי בפעילות התנועה.

בישראל קיימת פעילות ענפה של נשים בתנועת השלום. לנשים אלו תדמית המשייכת אותן אוטומטית, לחתך אוכלוסיה בורגני-אשכנזי, בעל השכלה גבוהה. עובדתית תדמית זו לא נכונה, מאחר ומזרחיות רבות פעילות בתנועות השלום. בשנים האחרונות מסמנות שתי מגמות פעילות למען שלום, האחת, הייחוד של הקול הנשי, והשני הקול המזרחי.

תנועת "אחותי" נמצאת בהצטלבות הדרכים הזו, כאשר הפעילות לשלום נראית לנו כמרכיב בלתי נפרד למען רווחת האישה, ושגשוגה הכלכלי והאישי.

ההצעה של קואליצית הנשים לשלום צודק באה בעיתה, כיוון שלנשים רבות, עדיין לא ברור הקשר בין המצב הכלכלי הקשה, שנשים רבות סובלות ממנו לבין המצב המתמשך של הסכסוך. מצב זה מורכב, מכיוון שתפיסות השלום בחוגי השמאל בשנות התשעים ציירו מזרח תיכון חדש, שיש בו קידום האינטרסים של בעלי ההון על חשבון ציבור העובדים והעמקת הפערים הכלכליים. לדוגמא: העברת מפעלי הטקסטיל למדינות ערב השכנות. עקב כך, באזורים מוכי אבטלה, נשים עובדות רבות, ממגזרים שונים, שהעבודה במפעל הוא מקור פרנסתן היחיד, מצאו עצמן מובטלות. בנוסף לכך, תפיסת העולם המיוצגת בד"כ ביוזמות השלום, יוצאת מנקודת הנחה שההפרדה עומדת בבסיס השלום. הפרדה טריטוריאלית, הפרדה תרבותית והפרדה לאומית. לתפיסה זו קיימת חלופה. בפרויקט זה נחשוב ביחד, חברות "אחותי" ונשים מזרחיות בדרום, על דרכים יצירתיות לעשיית שלום, מנקודת מבט פמיניסטית מזרחית וביטוייה בשטח. פתרון הסכסוך יבוא אך ורק בהתחשבות בצרכים האמיתיים של כללי האזרחים ולשם כך דרושה לכולנו, "חברה של שלום".

כמה ממטרות פעילות זו הן, גיבוש עקרונות תנועת "אחותי" בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני והשלכותיו על החברה הישראלית. גיבוש מנהיגות מקומית בדרום אשר תפעל באופן קבוע באיזור, ושילוב נהיגות מקומית בפעילות כלל ארצית בנושא זה.

העבודה על השלום של "אחותי" כארגון פמיניסטי תהיה שלמה, אם גם חברותינו מאורגנים השותפים בקואליציה, יבררו עם עצמן את העובדה, שהן מזוהות עם ההגמוניה האשכנזית, ואתיחסן למזרחים/יות בהתייחסות לפעילות למען השלום. פרוייקט חשוב זה, כבר יצא לדרך, תנועת "אחותי" פונה אל הקוראות להצטרף בכל שלב לפעילות זו ולמאמץ שלנו לפתח שיח חדש, פתרונות אלטרנטיבים ולהוביל דרך חדשה בדרך אל השלום.

• הפרוייקט במימון קרן "רוזה לוקסמבורג"