פנייה אל:

אהוד אולמרט - ראש הממשלה ושר הרווחה.

ציפי לבני - מ"מ ראש הממשלה ושרת החוץ.

אלי ישי - שר התמ"ת.

מרית דנון - יו"ר הרשות לקידום מעמד האישה.

נורית דבוש - יו"ר מועצת הרשות השנייה.

קול קוראת מנשים במלחמה

מזה שבועות מתנהלת מלחמה כבדה בצפון הארץ ובדרומה- מלחמה המתנהלת מעל בתינו, לתוכם ובהם. לא במרחב מוגן אנו חיות, כי אם במרחב מתפרע – לאומית, כלכלית, חברתית, משפחתית ורגשית. בתינו קורסים ועימם קורסות אמונות ותקוות, קורס ביטחון, קורסת האפשרות לחיות. דומה שלא הייתה עוד מלחמה כזו שאלימותה מתנהלת בתוך המרחב האזרחי, שבה מאות אלפי אזרחיות ואזרחים, ילדות וילדים, בישראל, בלבנון וברצועת עזה, חיים תחת איום נורא כל כך ואל מול פגיעות בלתי פוסקות. זוהי מלחמה שמערבבת 'מציאות צבאית' עם 'מציאות אזרחית', שבה התערערו כל ההפרדות השחוקות שחילקו את חיינו לצבא ולחברה, לפוליטי ולאישי, לחוזק ולחולשה, לתקציב הביטחון ולתקציב החברתי. זוהי מלחמה שבה דורשים מהעורף להפגין כוח ומצפים מהחברה האזרחית להחזיק מעמד, אך לא שואלים לדעתה ולא משמיעים את קולה. במרחב התקשורתי שולטים השיח הצבאי והשפה המיליטריסטית. זוהי אינה שפה שמבטאת את חיינו.

כפעילות בארגונים פמיניסטיים אנו מבקשות להאיר את האוכלוסייה שנשארה/ הופקרה בחזית: חלק ניכר בה נשים, ילדים וילדות. רבות מהן נשים מזרחיות, ערביות ועולות חדשות, רבות מהן נשים חסרות אמצעים, חסרות הגנה ורשתות של תמיכה, בחלקן אמהות חד הוריות, בחלקן נשים שחייהן כבר היו ספוגי אלימות קודם לכן. אנו מבקשות להפנות את המבט הציבורי להשפעות הייחודיות של המלחמה על נשים ולצרכים הייחודיים של נשים בזמן מלחמה. את קולן יש להשמיע ולאפשר להן נוכחות במרחב הציבורי. אליהן יש להפנות בנדיבות תקציבי מדינה.

בחדרי חדרים מתנהלות התייעצויות במהלכים צבאיים ומדיניים ומתקבלות החלטות על יציאה למלחמה, על פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית, וזאת - ללא בדיקת אלטרנטיבות אחרות, ללא מתן ייצוג הולם לנשים, ללא התייחסות להיבטים אזרחיים ומגדריים וללא דיון מקיף בהשלכות המוסריות וההומניטאריות של המדיניות המלחמתית על החברה האזרחית בישראל ומעבר לגבול.

אנו קוראות לממשלת ישראל להעדיף ערוצים דיפלומטיים לפתרון סכסוכים, להימנע מפגיעה באוכלוסייה אזרחית ולקדם תהליך מדיני. אנו דורשות: ליישם את התיקון לחוק לשיווי זכויות האישה התשי"ב-1951, ברוח החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1325 משנת 2000- ולכלול נשים ממגוון קבוצות אוכלוסיה בכל צוות למשא ומתן מדיני, בין אם לשם גיבוש מדיניות לאומית בתוך ישראל, בנושאים הנוגעים לכלכלה, פנים, עבודה ורווחה, בטחון פנים ונושאים אחרים, לרבות הדיונים ובהם נושאי בטחון והחלטות בדבר המשך המלחמה, הרחבתה או הפסקתה , ובין אם בצוותים (כולל צוותי אד- הוק, המתכנסים במהירות מהיום להיום) לשם קידום פתרון מדיני בדרכי משא ומתן. וזאת, על פי החקיקה שהתקבלה בנושא זה מכבר.

אנו פונות לרשויות: בנושא תעסוקה ופיצוי בגין אובדן הכנסה: להכיר בכך שמרבית הנשים הנשארות באזורי המלחמה הן נשים מחוסרות אמצעים כלכליים ומתמודדות עם נסיבות חיים קשות, פעמים רבות כמפרנסות יחידות. חלקן מתקיימות מקצבאות הביטוח הלאומי, חלקן מתפרנסות מעבודות זמניות, עבודות לא מוכרות (כגון עבודה במשק בית, טיפול בילדים) או עסק זעיר. נשים אלו משוללות רכוש וחסרות רזרבות כלכליות וכתוצאה ישירה מהמלחמה נכרתה פרנסתן כליל או הצטמצמה מאד. נשים אלו זקוקות לסיוע מיידי ושוטף. אנו דורשות לראות נשים אלו ולכלול אותן בכל פתרון כלכלי במשק ובכל חקיקה בנוגע לפיצוי בגין אובדן הכנסה ובגין פגיעה כלכלית ישירה ועקיפה בשל מצב מלחמה. אנו מבקשות לפצות אותן הן בכסף והן במתן שירותים- לעשות זאת מהר, ללא ביורוקרטיה, באופן כולל ובדרך מכבדת.

בנושא אלימות נגד נשים בזמן מלחמה: להכיר בעובדה שמצבי מלחמה מקצינים אלימות בעלת אופי מגדרי המכוונת כלפי נשים ונערות, בתוך המשפחה ומחוצה לה, ולהיערך למניעת אלימות זו כחלק ממדיניות בטחון כוללת. בנוסף - יש לגלות מודעות לכך שמצב מלחמה מעלה טראומות קודמות ועל כן נדרש סיוע לקורבנות של עבירות אחרות שאירעו זמן לפני המלחמה ולקורבנות של נסיבות חיים קשות.

בנושא סיוע משפחתי ונפשי: לגלות אחריות ולהגיש סיוע לנשים ולמשפחות היושבות במקלטים ובבתים: מזון, טפול רפואי, טפול נפשי, חינוך, אמצעי התקשרות, ניידות ועוד. בעקבות המלחמה צפוי לגדול משמעותית מספר נפגעי/ ות הטראומה אשר יזדקקו לטיפול נפשי מתמשך אותו יהיה על המדינה לספק.

בנושא אזרחי המדינה הערבים והערביות: מדינת ישראל מחויבת בהגנתם, בשלומם וברווחתם של אזרחיה ואזרחיותיה הערביים. מחובתה לספק באופן שוויוני סיוע, תשתיות ומידע נגישים החיוניים ליצירת בטחון פיזי, חברתי וכלכלי לכל אזרחיה. אנו מבקשות להפנות מבט לכך שנשים ערביות הינן פגיעות במיוחד להשלכות הכלכליות והחברתיות של המלחמה ויש לספק להן מענים מתאימים.

אנו פונות לאמצעי התקשורת: בדרישה לכלול נשים בכל תוכנית ודיון - צבאי, מדיני, חברתי וכלכלי ולהביא את נקודת המבט המיגדרית והאזרחית בתוכניות אלו.

ארגונים חתומים: אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה

מרכז מהות - מידע הדרכה ותעסוקה לנשים

העמותה להעצמה כלכלית לנשים קול האישה – מרכז פמיניסטי ירושלים

איתך – מעכי – משפטניות למען צדק חברתי

קואליציית נשים לשלום

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית

שדולת הנשים בישראל

אחותי – למען נשים בישראל

פרלמנט נשים

בית נשים פמיניסטי

פמיננסי – מכללה להעצמה נשית.