התיישבה אום מוחמד, סבתן של האסירות סלוא וסארה מהכפר אלח'דר, וסיפרה ברגש רב על נכדתה סלוא אותה ליוותה כל הזמן, במשך שבע שנים, לצדה נהגה לישון בלילות עד אשר נעצרה. הסבתא מנסה לזכור ולשחזר כל רגע שהיה להן ביחד, סלוא האסירה בת ה 17 הרגילה לחירות ולחופש יושבת כיום בתא מעצר חשוך וסגור בכלא דמון, ילדה שזקוקה לחום משפחתה, זאת הנכדה שחיקה של סבתה היה מקלטה בלילות הבדידות, וכיום היא חובקת את קירות תא המעצר החשוך.

הסבתא, בתנועותיה ובדבריה המרגשים משדרת את תחושת המרירות כתוצאה מהפרידה והריחוק. אנו כנציגים מטעם מרכז האסיר הקדמנו את המועד ובאנו מוקדם לפגוש את אביה של האסירה, אבו מוחמד. השעות חלפו במהירות תוך השיחות שהתנהלו במקום, לקול צעקותיהם של ילדי השכונה שהתאספו להקשיב לשיח בתקווה שיגלו משהו בנוגע לאסירות. לפתע, נשמע צלצול בדלת. האורחים הם 8 נשים ו-4 גברים מטעם 5 ארגונים שהצטרפו לתמוך. נמשכו השיחות והשאלות המופנות לסבתא ששחזרה את מה שקרה בלילה של המעצר וסיפרה שזה היה בליל ה 4 ליוני 2008, היא וסלוא ישבו להן וצפו בטלוויזיה כשנשמע רעשם של החיילים בחוץ מתקרבים לעבר הבית. הם דפקו בדלת ואמרו שזה הצבא וביקשו להיכנס, קבוצה של חיילים חמושים פרצה פנימה וחפשו בכל מקום. אחד מהם הציג את עצמו כמפקד האחראי, התיישב לו על הכיסא הקרוב והתחיל לתשאל את הסבתא ולאחר מכן קם ואמר שהוא ישאיר את חייליו בבית ויחזור בעוד שעה וחצי בערך, על אף התנגדותה של הסבתא הוא ציווה על החיילים להישאר במקום. עברו להן השעה וחצי וגברו דאגותיה של הסבתא עד שהגיע המפקד ואמר : " אני כאן לעצור את נכדתך סלוא". בחדר שרר שקט מוחלט עד אשר פרצה הילדה סלוא בבכי ודמעות והתחננה בפני סבתה למנעם. בקשותיה וצעקותיה של הסבתא לא הניבו דבר וסלוא נלקחה ע"י אחת החילות לג'יפ הצבאי. נסעו להם הג'יפים ונעלמו באופק ואיתם נעלמה סלוא.

הסבתא העבירה את זכות הדיבור ללנא חאסקיה מארגון "קואליציית נשים לשלום" שתתרגם את דבריה. עו"ד אכרם סמארה ממרכז האסיר המייצג את שתי האסירות השיב לשאלות הנוכחים בנוגע למעצר הבנות: הוא אמר שאין שום עילה מוצדקת לכך, זהו מעצר בלתי-חוקי, שתיהן מוחזקות בטענה של מה שנקרא "תיק סודי" (מסווג), מה שמונע מעו"ד ומהאסירות עצמן לעיין בתיק. רק לשופט ניתנת הזכות לעיין בו ולהחליט, והאחרון קבע מעצר מינהלי לארבעה חודשים שבתומם הוארך המעצר ל-3 חודשים נוספים באישור בית המשפט. עוה"ד הוסיף שאין שום דרך שתגביל או תקצר את המעצר המנהלי בכל מצב.

האורחים הם נציגות ונציגים של ארגוני נשים וצעירים שבאו לתמוך ולהזדהות עם האסירות סלוא וסארה. אינה מיכאלי מקואליציית נשים לשלום סיפרה שהן מצידן הכינו גלויות עם תמונתה של נערה הלובשת שמלה פלסטינית שמסמנת ניצחון עם ידיים כבולות ושורשים הנטועים באדמה. על הגלויות רשומות כתובות בעברית וערבית נגד מעצרים מנהליים ובנוסף גם המשפט: "סארה וסלוא חטופות בידי ממשלת ישראל". גלויות אלו נשלחו לבכירים בממשלה, לרמטכ"ל ונשיא המדינה ועוד. טל, מטעם ארגון מחסום ווטש סיפרה על ההפגנה שהתקיימה מול כלא דמון. הדוברת מטעם נשים למען אסירות פוליטיות שוש הציגה את הארגון שלהן ואת פעילותו. אליאס, בשם עמותת סדאקה-רעות, סיפר שהוא וכמה מחבריו אספו 500 חתימות של בני נוער בגילן של האסירות כעצומה נגד המעצר, שתישלח לאחראים ולאישים בכירים בממשלה.

הנוכחים המשיכו לשוחח והביעו את תקוותם שמה שנעשה יביא לשחרור הבנות וקראו לפעילות מוגברת כדי לעזור, וכי זוהי סוגיה הומאנית-פוליטית שחייבת פתרון. עו"ד סמארה הוסיף כי סוגיית האסירים היא של עם שלם ומדובר בענישת העם הפלסטיני המגן על זכותו המוצהרת באמנות הבינלאומיות, ורק מדינת הכיבוש מתעלמת מכך.