תנועת "האם החמישית" הוקמה בחודש מרץ 2002 ע"י נשים מתנועת "ארבע אמהות" ונשים מתנועות אחרות בקריאה "מלחמה היא לא השפה שלי ".

היא שמה לה למטרה להביא לשיח הציבורי את השפה ואת הנסיון המצטבר של יישוב סכסוכים יחד עם הייחודיות של הקול הנשי כאלטרנטיבה לשפה ולפרקטיקה המיליטריסטית המובילה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

התנועה קוראת לשילובם של מומחים/יות לפתרון סכסוכים כגון מגשרים/ות על מנת לחלץ את המשא ומתן מהקבעון בו הוא נתון.

כמו כן תפקידינו כנשים וכאמהות להשמיע את הקול הקיים בכל אחת ואחת מאיתנו-הקול הנשי היודע להכיל כאב, לחוש חמלה, להתמודד עם פחד ועם חוסר וודאות ולפתור סכסוכים ע"י הדברות ומתן כבוד הדדי.

אנו מאמינות שלכל סכסוך יש פתרון וסכסוכים פותרים במילים ולא בכדורים.

לפיכך אנחנו מפרשות את המשברים שהתרחשו בעבר, שהקשה מכולם היה בקיץ 2000 ,כחלק מהתהליך הממושך והמורכב של יישוב קונפליקט ולכן אין מקום לתחושה שאין סכוי לפתרון הוגן וצודק בין שני הצדדים.

התנועה מנסה להשפיע על השיח הציבורי ולהגיע לדעת הקהל במספר מישורים:

1. השתתפות בארועים ציבוריים במטרה להציג את התפישה שלנו וליצור הזדמנות לדו- שיח שמטרתו להביא להתאוששות העמדה הרווחת המאופינת באובדן אמון וביאוש.
2. מאמץ מתמשך להגיב באמצעי התקשורת השונים על מנת להשמיע את הטרמינולוגיה ולהציע אותה ללא הרף עד שתהפוך לחלק אינטגרלי מהשיח.
3. בניית קשר עם מוסדות אקדמיים העוסקים בישוב סכסוכים ועם מכוני גישור במטרה לזמן את הידע הרב הקיים ולהביא אותו לידיעת הציבור.